| המרכבה, חבילת Visconti-Sforza | אל המלחמה מארס, הדפסי מנטנייה | המרכבה, חבילת מינקיאטה | המרכבה, חבילת מרסיי, Conver 1760 |
|---|---|---|---|
|
|
|
|
| המרכבה, חבילת מרסיי, Vieville 1650 | המרכבה, האיור של אליפז לוי | המרכבה, החבילה של Wirth | המרכבה, חבילת Whare Ra |
|
|
|
|
| המרכבה, החבילה של Waite | המרכבה, החבילה של Crowley | איור אסטרולוגי של מארס | |
|
|
| |
|
זר הדפנה הוא סמל לניצחון - הקלף מסמל נצחון חיצוני, המסומל על-ידי זר הדפנה. לדוגמא מצביעים רומאים נהגו לערוך לאחר נצחון במלחמה מצעד נצחון אותו הובילו במרכבתם, וכיום נערכים מצעדים צבאיים כמו מצעד יום העצמאות לשם הפגנת כוח צבאי ולהעלאת המוראל הלאומי. בחבילות מינקיאטה וויסקונטי-ספורזה מצויירת המרכבה ננהגת בידי אישה, כנראה כדי לציין כדי לציין שהקלף מראה את מושג הנצחון באופן אבסטרקטי, ולא נצחון של לוחם מסויים. בחבילות מסורתיות אחרות המרכבה נהוגה בדרך-כלל בידי לוחם נושא חרב או מלך נושא שרביט. במיתולוגיה היוונית מקובל לתאר את אל המלחמה מארס כרכב נושא חרב במרכבה הנמשכת על-ידי שני סוסים, פחד ולהבה, כבאיור האסטרולוגי לעיל. קלף המרכבה מסמל את יכולת השליטה של האגו בעולם החיצוני – יש צורך במידה רבה של מיומנות ושליטה כדי לנהוג במרכבה בעלת שני סוסים. המיתוס של פייתון, בנו של אפולו אל השמש היווני, מדגים את משמעות הקלף - פייתון היה בנו של אפולו מאישה בת-תמותה. פייתון ביקש מאביו שייתן לנהוג במרכבה שהובילה את השמש לרוחב השמיים, אך אפולו סירב לבקשה מחשש שפייתון ייאבד שליטה במרכבה וייתרסק. לאחר היסוסים אפולו נתן לו לנהוג במרכבה. פייתון נהג במרכבה לגובה רב מדי, נבהל הן מהגובה הרב והן מהתקלותו במפלצת שמיימית, איבד שליטה במרכבה, והתרסק עם המרכבה על האדמה וגרם להצתת שריפות נרחבות. בני האדם, בעלי-החיים, ואף האדמה עצמה התחננו בפני זאוס שיציל אותם מאש השמש. זאוס נאלץ לפוצץ את המרכבה בעזרת רעם. המרכבה התפרקה, הסוסים רצו בחזרה אל אורוותם, ופייתון נהרג. יכולתו של אפולו לשלוט בסוסים הביאה לו הצלחה בהנהגת המרכבה, בעוד שכשלונו של פייתון לעשות כן הובילה למותו. |
קבלה בקלף
|
על החגורה מופיעים חמישה סמלים:
רייצ'ל פולאק אומרת בספרה כי בקלף סמלים מכל שבעת הקלפים הקודמים:
ביבליוגרפיה ומקורות קריאה מומלצים:
|