גלגל המזל

בחבילות ויסקונטי-ספורזה מראשית המאה החמש-עשרה, קלף גלגל המזל הולך בעקבות האיורים המסורתיים של אלת המזל הרומאית, ומראה את פורטונה מסובבת את הגלגל עם ארבע הדמויות, ומציין בפשטות את כוחו השרירותי של המזל, המזכיר את המשפט כי החיים הם כל המתרחש לאדם בזמן שהוא מתכנן את חייו.

מקור לגלגל המזלות הינו הציור המסורתי של האלה הרומאית הרומאית פורטונה, שהופקדה על המזל והמקרה, המסובבת גלגל, עליו ארבע דמויות – האחת עולה עם עתיד ורוד לפניה, השנייה בראש הגלגל ונמצאת בשיא, השלישית בירידה לקראת שפל, והרביעית בתחתית הגלגל. התמונה מראה כי המזל, או הגורל, מביא לאנשים עליות ומורדות בחייהם. כיסוי העיניים בא להראות כי המזל עיוור - אנשים זוכים למזל טוב או רע בצורה מקרית לחלוטין. אלת המזל מלווה, במיתולוגיה היוונית, באלה נמסיס המענישה את אילו שהמזל האיר פנים אליהם אך בוחרים להתגאות בעושרם מבלי להקריב חלק ממנו לאלים או לחלוק אותו עם העניים על-ידי השפלתם, נושא המתאים לקלף הצדק - הקלף הבא בארקנה הגדולה בחבילות שהולכות לפי המסורת האנגלית של שחר הזהב.

מקורו של הקשר בין גלגל המזל לגלגל השנה נמצא בטקסים פאגאניים, בהם גורלו של המלך נקבע, באופן סימלי, למוות, תחייה מחדש, ונקמה באויביו במועדים קבועים במהלך שנת השמש. כמו כן, השם Fortuna נגזר ממילה לטינית שמשמעותה הנעת מחזור השנה. בשל הקשר בין גלגל המזל לגלגל השנה מאוייר הגלגל תדיר עם שנים-עשר חישורים כנגד שנים-עשר המזלות, או עם שבעה חישורים כנגד שבעת כוכבי-הלכת הקלאסיים.

הקשר בין אלת המזל ליופיטר אף הוא בעל שורשים במיתולוגיה הרומאית - פורטונה מתוארת תדיר כמלווה את יופיטר עם גלגלה המסתובב וחיוך רחב על שפתיה, כשהיא מחלקת שפע מתנות לברי מזל. בחלק מן המקורות, היא אפילו מתוארת כביתו של יופיטר.

במיתולוגיה היוונית העושר והעוני נקשרו גם למידת הצדק - הטיטאנית טמיס, שייצגה את הצדק האלוהי, אויירה לעיתים כשבידה האחת זוג מאזניים ובידה השנייה קרן השפע, כסמל לכך שעשיית צדק מובילה לעושר ושפע בליווי אזהרה שעשיית אי צדק מובילה לעוני ומחסור.

האלה טמיס

בספר יצירה נכתב: "נוצר עם כף: חמה ושלישי בשבת, ואף ימין, ועושר ועוני." כאן מתבטאת האות כ' כאות כפולה בכך שהיא מייצגת את זוג ההפכים עושר ועוני, כשאלת המזל יכולה להעלות אדם לראש הגלגל ולהעשירו או להורידו אל תחתית הגלגל ומנכסיו.

הקלף בחבילת הריידר מרובה בסמלים. ארבעת הדמויות בפינות הן סמלים מקובלים לארבעת האוונגליסטים (מחברי ארבעת הספרים הראשיים בברית החדשה). כל אחת מן הדמויות קוראת או כותבת בספר על שמה. מקור הדמויות הוא חיות הקודש המתוארות בספר יחזקאל פרק א', פסוקים י'-יא' : "ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין לארבעתם ופני שור מהשמאל לארבעתן ופני נשר לארבעתן". הסמלים בתוך הגלגל : ארבעת אותיות השם המפורש (י' ה' ו' ה') המסמלות את ארבעת היסודות, ארבע אותיות המרכיבות את המילים TARO או TORA, וסמלים לכספית, גופרית, מלח, ומיים \ תמיסה מופיעים על החישורים. המרכז (גלגל עם שמונה חישורים) הינו סמל יסוד הרוח.

הנחש היורד בצד שמאל הוא סמל למפלצת Typhon מן המיתולוגיה היוונית, שגרמה לאסונות כמו סופות והתפרצויות הרי-געש. ילדה את הספינקס, הקימרה, האריה הנימאי (האריה שהרקולס כאחד ממבחניו ואחר-כך לבש את פרוותו), ואת הנשר שאכל את כבדו של פרומיתיאוס (כחלק מעונשו על שניתן לבני האדם את האש). Typhon היה חזק דיו כדי להילחם באלים האולימפיים, וזוהה עם האל המצרי Set, שהיה אל הכאוס, הסופה, האלימות, והמדבר. הדמות כתומה העולה בצד ימין היא האל המצרי אנוביס, שהיה בעל גוף אדם וראש של תן. היה שומר קברי המתים והוליך את נשמות המתים אל העולם הבא.

המשמעות הבסיסית של הקלף היא שרירותיות המזל העיוור, המאיר את פניו פעם לאחד ופעם לשני, המעלה אנשים לגדולה ומוריד אותם בחזרה לתחתית, ובעצם את השינויים של החיים שאינם קופאים על שמריהם אף פעם. עם זאת Waite מדגיש בעזרת הסמל של אלמנט הרוח כי יש השגחה עליונה – מאחורי השינויים של המזל הקפריזי והשרירותי עומדת יד מכוונת של כוח עליון.

משמעות שנייה של הקלף היא של מחזוריות הזמן, המתבטאת במחזוריות הסיבוב של הגלגל ומחזור השנה (לדוגמא מחזורי העונות והחגים), ירידות ועליות החיים, מחזורי מוות ולידה, גלגולים, וכיוצא באילו.