השמש

© כל הזכויות שמורות לאורי רז

השמש, חבילת Bicentenaire Camoin השמש, חבילת Bologna השמש, חבילת Minchiate Fiorentine השמש, חבילת פאריז
Bicentenaire Camoin Sun card Bolognese Sun card Minchiate Fiorentine Sun card Paris Sun card
השמש, חבילת Vieville השמש, מדף דפוס איטלקי לא חתוך השמש, חבילת השחר המוזהב
פלג Whare Ra
השמש, החבילה של Wang
Vieville Sun card Bolognese Sun card Whare Ra Sun card Wang's Sun Card
השמש, החבילה של Cicero השמש, החבילה של Waite השמש, החבילה של Crowley השמש, חבילת Masonic tarot
Cicero's Golden Dawn Sun card Rider Waite Smith Sun card Aleister Crowley's Thoth Sun card Masonic tarot Sun card


ההסטוריה של קלף
 

כאחד משלישיית הקלפים המייצגים גרמי שמיים (כוכב, ירח, ושמש), ההיבט הפשוט ביותר של הקלף הוא ההיבט האסטרולוגי שלה. בניגוד לקלפים כמו הכהנת הגדולה, השטן, והמגדל, שהושמטו או שנושאם שונה בחבילות רבות, הרי שקלף השמש מופיע בכל החבילות כשהוא מתמקד בשמש. כמו הירח והכוכבים, גם השמש משמשת כאמצעי למדידת זמן - השמש קובעת את מחזור היום והלילה, כשהיחס בין אורך היום לאורך הלילה עוקב אחר עונות השנה - בדתות שונות נערכים טקסים בשני ימי הקיצון (היום הארוך ביותר בשנה והיום הקצר ביותר בשנה) ובשני ימי השוויון (בהם היום והלילה שווים באורכם).

קלף השמש מופיע במספר גרסאות, כשהפופולרית ביותר היא זאת המופיעה בחבילות Marseille הצרפתיות, כמו גם בחבילת Bologna האיטלקית, - זוג, לעיתים ילדים ולעיתים גבר ואישה בוגרים, מחזיקים ידיים תחת השמש. אולי שני הילדים משחקים בחצר מוגנת לאור יום, לאחר שהאפילה של קלפי השטן והמגדל והלילה של קלפי הכוכב והירח הוחלפו באור היום של קלף השמש בחבילות. בחבילת המינקיאטה האיטלקית הסצינה נראית כגבר המחזר אחר אישה במהלך טיול אל מחוץ לחומות העיר (העיר ברקע היא פירנצה) ביום אביב.

קבלה בקלף

בחבילת מסדר השחר המוזהב יסודות האדמה והמים הפאסיביים נמצאים לרגלי בני הזוג, בעוד השמש והשמיים שלראשם מייצגים את היסודות האקטיביים. בקלף מהחבילה המאזונית מופיעים ארבעת המשולשים המסמלים את ארבעת היסודות באופן מפורש. בחבילת מסדר השחר המוזהב יש לשמש 12 קרניים גדולות כנגד 12 המזלות. הקרניים ישרות וגליות לחילופין כסמל לחילופי טבע נשי וגברי. בקלף של המסדר (כמו גם בזה של קראולי) יש לשמש קרניים משניות המחלקות את 12 המזלות ל 36 דקאנים (גזרות בנות 10 מעלות כל אחת, שלכל אחת מהן מותאם קלף מהארקנה הקטנה), וקרני משנה המחלקות את 36 הדקאנים ל 72 גזרות בנות חמש מעלות כנגד ע"ב השמות. השמש מקיפה, איפה, את הקוטביות (זכר ונקבה), את ארבעת היסודות, תריסר המזלות, ע"ב השמות, ולמעשה את כל הבריאה.

האות ר'
 

האות ר' מסמלת את הרשע, התנהגות אותה יש לגנות ולהקיא מן החברה. אך מכיוון שהאות מסמלת גם את מידת הרחמים, הרי שהיא משאירה פתח לחוזרים בתשובה - החוטאים שמצאו את הכוח לגבור - רק אילו שאינם יכולים להתגבר על יצר הרע מוציאים את עצמם מן הכלל, ונשארים מחוץ למחנה.

האות ר' נקשרת גם למילה ראש, ולכן גם למושגים ראשון ומנהיג, לדוגמא ראש ממשלה. הראש והמנהיג מכילים בתוכם את מושג ההובלה והתנועה - הראש הוא שמכוון את תנועת הגוף, והקבוצה הולכת בעקבות המנהיג שלה. האות נקשרת גם עם אלוהים, מנהיג העם היהודי, ובפרט עם אלוהים כראשית הגלגלים - המניע הראשוני של העולם.


אסטרולוגיה בקלף
 

השמש מסמל את חלקי העצמי והמודעות החשופים לעולם (לאור השמש), כמו האגו והמודעות עצמית. השמש גם מעניקה לארץ את האנרגיה הדרושה לחיים, היא גרם השמיים הבולט ביותר, ונמצאת במרכז מערכת השמש, ולכן מסמלת גם, באופן טבעי, שפע ומנהיגות. הצד השלילי של השמש טמון בהגזמה בתכונות אילו – גאווה, ראוותנות, ותפיסת תשומת לב בכוח.


הקלף בחבילת הריידר
 

Waite עשה דבר דומה למה שעשו בהשחר המוזהב עם השמש - לשמש 22 קרניים, כמספר הקלפים בארקנה הגדולה, ובקלף השוטה לרבע השמש יש 14 קרניים, כמספר הקלפים בכל אחת מארבעת הסדרות בארקנה הקטנה, וכך השמש מקיפה את כל קלפי הטארוט בקרניה. המוטיב מחוזק על-ידי ארבעת החמניות, פרח המסמל את השמש, המייצגות את ארבעת העולמות הקבליים. Waite לא הלך בקלף זה בעקבות האיור הקלאסי מחבילת מרסיי, אלא בעקבות האיורים בחבילת Vieville הצרפתית מהמאה ה 17 וחבילות בלגיות מהמאה ה 18, ובחר באיור של ילד רוכב על סוס דגל, כשהוא משאיר את הגן המוקף בחומת המגן מאחוריו.


הקלף בחבילת ה Thoth
 

Waite עשה דבר דומה למה שעשו Waite והשחר המוזהב עם הקלף - לשמש 12 קרניים כנגד המזלות, שסמליהם מקיפים את השמש, וכל מזל מחולק על-ידי קרניים קטנות לדקאנים. הילדים מחוץ לחומה, ומשאירים את הגן מאחוריהם.


מילות מפתח למשמעות הקלף
 

מודעות, ראשוניות, תמימות, החצנה, ביטוי עצמי, שחרור וחופש.




ביבליוגרפיה ומקורות קריאה מומלצים:

חזרה לאינדקס דפי הפרשנויות