ארבעת האסים בחבילת הטארוט

ארבעת האסים מחבילות Marseille ו-Besancon מצויירים לפי התבנית הפופולרית - סמלי הסדרות גדולים ומעוטרים יותר מבשאר הקלפים בארקנה הקטנה, המטה אחוז ביד ימין היוצאת מענן בצד ימין והחרב אחוזה ביד היוצאת מענן בצד שמאל, לראש החרב כתר, והגביע מכוסה וסגור.

בחבילת המינקיאטה כל ארבעת האסים מעוטרים בכתרים, אחד מהסימנים המזהים של החבילה.

במהלך המאה ה-18 החלו מיסטיקנים כ Court de Gebelin ו Etteilla לשלב את הטארוט במסגרת המיסטיקה והמאגיה המערבית בדרכים שונות. אליפז לוי, מיסטיקן בולט מהמאה ה-19, הקפיץ את השילוב מדרגה - הוא כתב את ספריו על בסיס התאמה בין נושאי הפרקים לקלפי הארקנה הגדולה וערך התאמות שונות שהיוו את הבסיס להתאמות של שחר הזהב שהפכו לסטנדרט המקובל כיום.

התאמה אחת שערך אליפז לוי היא בין סמלי ארבעת הסדרות לכלי העבודה של המכשף, דוגמאת זיהוי המטה של סדרת המטות עם מטה הקוסמים שהמכשף מחזיק בידו, ושינוי קל של הפריטים המסורתיים בקלף הקוסם לארבעת הכלים המאגיים הללו כמודגם באיור משמאל.

כך השתמש אליפז לוי באיור של אס החרבות כבסיס לאילוסטרציה של החרב המאגית באחד מספריו המופיע כאיור השני משמאל לעיל. האיורים לאס המטות, אס החרבות, והגביע מופיעים בגרסה של אליפז לוי לספר 'מפתח שלמה' כחותמות המוטבעים על מטבעות-קמיע-קלפי טארוט המושכים מכוחותיהם של ע"ב שמות.

שחר הזהב בנו על החבילות והמסורות הקודמות. בכל ארבעת הקלפים יש יד מלאך היוצאת מענן, האסים מותאמים לספירת כתר בעץ החיים הקבלי, סמלי ארבעת הסדרות צוירו בדומה לכלים המאגיים האמיתיים (המטה שונה מזה שבאס המטות, אבל זהה לזה שבקלפי השתיים עד עשר), והקלפים נצבעו בצבעי היסודות להם הותאמו.

שחר הזהב ערכו התאמה בין קלפי השתיים עד עשר בארבעת הסדרות המשניות לע"ב שמות, לשלושים ושישה הדקאנים שבאמונה המצרית נשלטו על-ידי שלושים ושישה שדים, ולספירות של עץ החיים. ההתאמות הללו נעשו על-סמך רעיונות של אליפז לוי ותלמידיו, ושלבו את הטארוט במאגיה של המסדר.

אס המטות מראה עץ חיים בוער - עשר להבות שצורתן כצורת האות י' מסודרות כמו הספירות על עץ החיים ומחוברות בנתיבים בנתיבים כבעץ החיים, כפי שאס המטות בחבילת שחר הזהב מייצג את עץ החיים.

קראולי מתאר בספרו את אס הגביעים מחבילת ה Thoth בצורה שאינה תואמת את האיור בפועל, ונראה שהתיאור מתייחס לטיוטה של הקלף שבסופו של דבר נדחתה - שני פרחי לוטוס היוצאים מהים האפל של ספירת בינה, האם הגדולה, וממלאים את הגביע בנוזל החיים, המיוצג בהתאם למטרת הסמלים על-ידי מים, דם, או יין. היונה של רוח הקודש יורדת אל הגביע, ומקדשת את יסוד המים. בבסיס הגביע ירח, המסמל את תכונתו של הקלף להרות וללדת את הצורה השנייה של טבעו.

קראולי מתאר את אס החרבות כאנרגיה ההיולית, הקדומה, של יסוד האויר. מכיוון שהאויר הוא תוצאה של זיווג בין יסודות האויר והמים, קראולי מתאר אותו כפחות טהור מאס המטות, כמשני לו, ונחות ממנו.

המטבע מוקף בכנפיים, הדומות לעיטורים מחבילת ה Besancon, ומעגלים אחד בתוך השני. בעוד ברוב השיטות נתפס יסוד האדמה כפאסיבי וקבוע, קראולי ראה בו דינאמיות, חיים, והתחדשות. הכנפיים מסמלות את התנועה בקלף - המטבע, יסוד האדמה, יכול לעוף בקלילות כציפור, להיות דינאמי כיסוד האוויר. המעגלים באים להראות את האנלוגיה בין האטום - החלק הקטן ביותר של החומר - למערכת השמש. כפי שכוכבי הלכת מקיפים את השמש ונמצאים בתנועה מתמדת, כך גם האלקטרונים באטום מקיפים את גרעינו ונמצאים בתנועה מתמדת, סמל לכך שהחומר הוא דינאמי בבסיסו. מבנה קלפי החצר של שחר הזהב משקף זאת גם כן - הנסיכה, יסוד האדמה, הופכת למלכה, יסוד המים, ה'מעוררת' את המלך, יסוד האש, במעגל פוריות.