מבוא לקלפי החצר

כל הזכויות שמורות לאורי רז

בחבילת הטארוט המצויה יש ארבעה קלפי חצר. בחבילות אנגליות הם נקראים מלך, מלכה, אביר, ונער (page). התפיסה הבסיסית היא שמדובר בהירארכיה - בראש המערכת השילטונית עומד המלך עם המלכה לצידו, ומתחתיו האבירים, ובתחתית ההירארכיה הנערים. תפיסה הירארכית זאת השתלבה בארקנה הגדולה - המלכים והמלכות היו כפופים לקיסר, והקיסר היה כפוף לאפיפיור, שבתוקף תפקידו כממלא מקומו של ישו מינה את הקיסר.

הנערים נקראים בחבילו שונות בכיוניים שונים, לדוגמא משרת או חייל רגלי. Waite, יוצר חבילת הריידר, בחר לקרוא לנערים Pages, אם כי בספרו התייחס אליהם גם כאל Squires. מונחים אילו לקוחים מאותה מציאות שממנה צמחו, בסופו של דבר, מחזור האגדות על המלך ארתור והחיפוש אחר הגביע הקדוש, תחום ש Waite התעניין בו מאוד ואף כתב עליו ספר. ה Pages וה Squires היו נערים בשלבי הכשרה שונים לאבירות, שבמהלכן ביצע הנער גם עבודות שונות כמשרת. ההכשרה החלה בגיל 7 עם התואר page, כשבגיל 14 הנער התקדם לתואר squire, ובגיל 21 הוסמך לאביר.

במודל זה ישנה התפתחות ישירה בין שלושת הקלפים הגבריים - הנער הינו נער צעיר בשלבי הכשרה, האביר הינו גבר צעיר העומד בזכות עצמו, והמלך הינו גבר מבוגר בעל הישגים ומעמד נכבדים.

הירארכיה זאת משתקפת בהדפסי מנטנייה - סדרה של חמישים הדפסים מחולקים לחמש סדרות בנות עשרה הדפסים כל אחד. הסדרה כולה מייצגת הירארכיה המתחילה בעשרה מעמדות, ממשיכה באומנויות ותכונות טובות, דרך אלים יווניים וכוכבי הלכת שהם מייצגים, ועד לאל בורא העולם.

בעשירייה הראשונה של ההדפסים אפשר לראות כמה דמויות מוכרות מחבילת הטארוט - האומלל הדומה לשוטה מהארקנה הגדולה, משרת, אביר מלווה במשרת, ומלך המוכרים מקלפי החצר, ולבסוף קיסר ואפיפיור המוכרים שוב מן הארקנה הגדולה, מסודרים בהירארכיה.

האומלל, המשרת, האביר, המלך, הקיסר, והאפיפיור מהדפסי מנטנייה

בחבילות טארוט שנוצרו בהשפעת מסדר שחר הזהב שונו שמות הקלפים למלך (רכוב על סוס כאביר), מלכה (יושבת על כס מלכות), נסיך (רוכב במרכבה), ונסיכה (עומדת זקופה), כשהאס (מוחזק ביד מלאך היוצאת מתוך ענן) צורף כקלף חצר חמישי. השינוי מעט מבלבל, שכן המלך מצוייר כמו אביר, ואף נקרא לעיתים אביר.

חמשת הקלפים מותאמים לספירות על עץ החיים - האס לספירת כתר, המלך לספירת חכמה, המלכה לספירת בינה, הנסיך לספירת תפארת, והנסיכה לספירת תפארת. המודל הבסיסי הוא של השתלשלות כוח במורד עץ החיים, בדומה למים הזורמים במורד מפל או סכר - המים זורמים לאט מאוד בראש המפל, וצוברים מהירות במורד המפל, עד שהם מכים בתחתיתו במהירות וכוח רבים. אך במהלך הנפילה המים מאבדים כוח בשל חיכוך עם האוויר או בשל ניצולו בסכר, לדוגמא לשם ייצור חשמל.

כך גם חמשת קלפי החצר - האס מייצג כוח רב הקיים כפוטנציאל, המלך מייצג כוח מעט פחות גדול אך מעט פעיל יותר, וכך הלאה עד לנסיכה המייצגת כוח הפועל בשטח, ושעוצמתו תלויה בכמות הכוח שהייתה לאס בתחילה ובכמות האנרגיה שהלכה לאיבוד בדרך.

כמו כן מהווים ארבעת קלפי החצר משפחה - המלך האב, המלכה האם, הנסיך הבן, והנסיכה הבת. כאן המלך והמלכה מאצילים מכוחם לנסיך ולנסיכה, והללו פועלים כבאי כוחם בשטח, אך בזאת נגמרת ההירארכיה - הקיסר והקיסרית אינם שליטים מעל למלך ולמלכה.

בתפיסה של שחר הזהב קלפי הארקנה הקטנה מייצגים מצבים סטטיים או עצמים, לדוגמא קלף חצר עשוי לייצג אדם וקלף ממוספר מצב תודעתי, בעוד קלפי הארקנה הגדולה מייצגים תהליכים ושינויים, לדוגמא מעבר ממצב תודעה אחד למצב תודעה אחר.

לכן קלף הקיסר וקלף מלך המטות ייצגו לרוב בשיטת שחר הזהב שני דברים שונים שאינם ברי השוואה וסידור הירארכי. עם זאת, מכיוון שהנתיבים שמותאמים לקיסר ולקיסרית יוצאים מספירת חכמה לספירות בינה ותפארת, הרי שיש ביניהם דמיון לקלפי הנסיך והנסיכה. הקיסרית, המתאימה לנתיב שמחבר את ספירת חכמה (מלך) לספירת בינה (מלכה), מקבלת משניהם ולכן דומה לנסיכה. הקיסר, שמתאים לנתיב שמחבר את ספירת חכמה (מלך) לספירת תפארת (נסיך), מתאר את השתלשלות הכוח מהמלך לנסיך, ולכן דומה לנסיך.

למרות שמבנה המשפחה עצמו הוא קבוע, הרי שהמערכת עצמה היא דינאמית - המלך והמלכה אינם שולטים לנצח, אלא מדרך הטבע שולטים זמן מה, ואז מפנים את תפקידיהם לנסיך שהתבגר והוכיח את עצמו ראוי לתפקיד המלך ולנסיכה-אישתו, וחוזר חלילה. בתא המשפחתי קורה דבר דומה - האב והאם מביאים ילדים לעולם, וכשאלה מגיעים לפרקם, הם מביאים ילדים משלהם והופכים להורים, וחוזר חלילה.



רשימת מקורות
  1. The Pictorial Key to the Tarot, by Arthur Edward Waite.

  2. The Book of Thoth, by Aleister Crowley.

  3. Bulfinch's Complete Mythology.



חזרה לאינדקס דפי הפרשנויות