שלי.אפתח בהצהרה כי אינני רב, ולכן המאמר הבא אינו פסק הלכה מפי אדם מוסמך, אלא דעתי האישית על סמך נסיוני האישי לבחון את היחס של היהדות לקלפי הטארוט.
יש מצוות רבות ביהדות שמטרתן התבדלות - יצירת הבדלים בהתנהגות ובמראה - מן הגויים. הטארוט הם פיתוח נוצרי של קלפי המשחק, שהגיעו מהמזרח הרחוק דרך ארצות האיסלם אל אירופה הנוצרית. היהדות ספגה לתוכה במהלך מאות השנים השפעות זרות, אך הקישור בין הטארוט ליהדות בכלל ולקבלה בפרט נעשו על-ידי מיסטיקנים נוצריים, כשרק בשנים האחרונות מצאו קלפי הטארוט פינה קטנה ביהדות עצמה. מכיוון שמנהג גויים נועד להתבדל בעיקר בפולחן ונוהג דתי, בניגוד לשמוש של חול בהמצאות גויים כטלפון ומכונית. בהתאם הטארוט עשוי להאסר כמנהג גויים על סמך הסמלים של דתות הגויים שיש בהם (בד"כ נוצריים, אך בחבילות מודרניות גם דתות פאגאניות שונות), או לזכות בהיתר כמשחק קלפים בדומה לברידג' או שח-מט.
האיסור הרלוונטי מופיע בויקרא פרק יט' פסוק כו' -
כו לֹא תֹאכְלוּ, עַל-הַדָּם; לֹא תְנַחֲשׁוּ, וְלֹא תְעוֹנֵנוּ.
יש הרואים בניחוש מנהג גויים, ולכן אוסרים אותו כמקרה פרטי של מנהג גויים, ויש המפרשים את הניחוש כעסוק בדברי הבדל ושקר חסרי ביסוס. מצד אחד קיימת ביהדות עמדת הרמב"ם שדוחה הגדת עתידות באמצעים כטארוט ואסטרולוגיה כניחוש עתידות שאינו אלא הבלים. מצד שני יש עמדה שהחזיקו בה רבנים דוגמאת אברהם אבן עזרא שכתב ספרי אסטרולוגיה, שלא דחו את אמצעי הגדת העתידות הללו באופן גורף, כמו גם העמדה שהטארוט אינו כלי להגדת עתידות אלא לשם מטרות כפתוח המודעות. בהתאם הטארוט כאמצעי לניחוש עתידות עשוי להאסר, אך לא בהכרח ולא ככלי לשם מטרה אחרת.
קיים ביהדות מושג הגורל, אך היהדות ההגרלה משמשת כדי לגלות את רצון אלוהים, הרשאי, כמובן, לסרב לענות.
כך בספר במדבר פרק כו' מצווה אלוהים את משה לחלק את הארץ לשבטים בגורל -
נב וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.
נג לָאֵלֶּה, תֵּחָלֵק הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה--בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת.
נד לָרַב, תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ, וְלַמְעַט, תַּמְעִיט נַחֲלָתוֹ: אִישׁ לְפִי פְקֻדָיו, יֻתַּן נַחֲלָתוֹ.
נה אַךְ-בְּגוֹרָל, יֵחָלֵק אֶת-הָאָרֶץ: לִשְׁמוֹת מַטּוֹת-אֲבֹתָם, יִנְחָלוּ.
נו עַל-פִּי, הַגּוֹרָל, תֵּחָלֵק, נַחֲלָתוֹ--בֵּין רַב, לִמְעָט.
בספר דברי-הימים א' פרקים כד'-כה' מסופר על חלוקת המשמרות בבית-המקדש בין הכהנים בגורל, ובספר ויקרא פרק טז' פסוק 8 על בחירת השעיר לעזאזל והשעיר לאלוהים בגורל.
בספר יונה פרק א' מסופר על גילוי רצון האל בעזרת גורל -
ז וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ, לְכוּ וְנַפִּילָה גוֹרָלוֹת, וְנֵדְעָה, בְּשֶׁלְּמִי הָרָעָה הַזֹּאת לָנוּ; וַיַּפִּלוּ, גּוֹרָלוֹת, וַיִּפֹּל הַגּוֹרָל, עַל-יוֹנָה.
ח וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו--הַגִּידָה-נָּא לָנוּ, בַּאֲשֶׁר לְמִי-הָרָעָה הַזֹּאת לָנוּ: מַה-מְּלַאכְתְּךָ, וּמֵאַיִן תָּבוֹא--מָה אַרְצֶךָ, וְאֵי-מִזֶּה עַם אָתָּה.
ט וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, עִבְרִי אָנֹכִי; וְאֶת-יְהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, אֲנִי יָרֵא, אֲשֶׁר-עָשָׂה אֶת-הַיָּם, וְאֶת-הַיַּבָּשָׁה.
ככלל הזכות להשתמש בגורל שמורה לאנשים שנבחרו על-ידי אלוהים לשם מטרה נאותה, לדוגמא לכוהן הגדול ולשם חלוקת הארץ לשבטים. מהיבט זה השימוש בטארוט אסור - הזכות לגלות את רצון האל אינה מוענקת לכל מי שקונה חבילת קלפים, אלא רק לעלית של צדיקים ויודעי חכמת נסתר.
היחס של היהדות לאסטרולוגיה דומה - הכוכבים הם חלק מהבריאה ועצמים הכפופים לרצון האל ומעידים על גדולתו. יש אף המחזיקים בדיעה, כמו הרמח"ל, כי האסטרולוגיה מאפשרת לחזות את העתיד אך באופן מוגבל וכי יש ביכולתו של כל אדם לשנות את אשר נכתב בכוכבים. ביהדות רק התייחסות אל הכוכבים כאילו היו בעלי כוחות עצמאיים מאלוהים נתפסת באופן מוחלט כעבודת אלילים.
איסור רלוונטי מהתורה מופיע בעשרת הדיברות - לא-תעשה לך פסל, וכל-תמונה, אשר בשמים ממעל, ואשר בארץ מתחת--ואשר במים, מתחת לארץ. ד לא-תשתחוה להם, ולא תעבדם: כי אנכי יהוה אלהיך. על פניו פרשנות מחמירה לדיבר זה אוסרת שימוש בטארוט בשל הציורים שעל הקלפים, אם כי ניתן ליצור חבילת טארוט שקלפיה נושאים טקסט בלבד.
יש מפרשים, לדוגמא הרמב"ם במשנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, המתירים ציורים בתנאים מסויימים, וכך אפשר למצוא ציורים המסמלים את שנים-עשר השבטים בבתי-כנסת ותמונות של רבנים בבתים רבים. תנאים אילו מתנגשים לרוב עם חבילות הטארוט בשל האיסור לצייר גרמי שמיים, כשמש וירח.
האיסור, למרות שאינו מוחלט, מתבטא בתחומים כקמיעות ביהדות, שכמעט תמיד מכילים רק טקסט ומעט שרטוטים בקו שחור, בניגוד לאומנות הנוצרית עתירת האיקונות הצבעוניות.
חזרה לדף ה שלי.